רייסקינדר ונטע פולטורק / 6.12.18 / מחסן7, באר שבע / מאת: גבריאלה חזון

יום חמישי הוא יום טריקי בו קורים יותר מידי דברים (סתם, שאלו יהיו הצרות שלנו ושנדע רק שפע בחיים). אני מרגישה שאיכשהו בתוך כל הבלאגן והשפע שיש לחמישי להציע לי, הבחירות שלי הן תמיד יהיו תמוהות ולא ברורות אבל אני יודעת שהן טובות עבורי גם אם זה דורש עכשיו נסיעה מחוץ לעיר ולהיות בדרכים שעתיים אפילו שיש בהישג יד הופעות ממש מתחת לאף שלי. משהו בי קורה לי לצאת וזו תמיד חוויה. רייסקינדר הופיע יום לפני במזקקה בירושלים, שזה מטר מהבית, אבל העדפתי לחכות עם החוויה ולראות אותו במחסן7 בבאר שבע.

כל ביקור בבאר שבע זה תמיד דבר מבורך. אני אוהבת את איך שרייסקינדר מרשה לעצמו להתנהג כל פעם אחרת בהתאם לבמה שהוא מקבל. זה אף פעם לא צפוי. ויש אווירה שהמחסן מאפשר ושהכל בו מתקבל. זה קטן ואינטימי וקרוב וזה טריפ לא ברור שכולם עוברים ביחד איתו.

האלבום האחרון "זועם ומהופנט" היה אחד האלבומים שהכי חרשתי עליהם השנה ושאני זוכרת בעל פה כל שיר בו.
אני כל פעם מחדש מתחרטת שאני לא מספיקה להקליט דברים שהוא אומר. תמיד יש לו פנינים אבל גם ככה הכל חד פעמי אצלו אז נשאר רק לזכור את רוח הדברים.

הערב נפתח בתיקלוט של רייסקינדר. צריכה איכשהו להשיג את הפלייליסט הזה כי היו שם כמה יציאות מעולות. רק לשבת בתיקלוט שלו זה מפוצץ את המוח. איזה עולם צלילים מטורף הוא מכיר.
אני מקנאה.

צילום פילם: גלעד בלושטיין

הרגשתי גם את אווירת החג במחסן, כשסופגניות חיכו על הבר ואנשים פשוט יכלו לקחת אותם ולאכול. זו הייתה תחושה נעימה שגרמה לי לחייך.

לפני ההופעה שלו, רייסקינדר הביא מארצות הנכר אמנית בשם נטע פולטורק שנמצאת על קו ברלין-ישראל. לבד על החשמלית. לא הכרתי אותה, והיא הייתה גילוי מוצלח. פישפוש בעמוד שלה הראה לי שהיא אמנית מאוד פעילה בתחומי גרמניה ומופיעה הרבה. פספסתי כנראה הופעות רבות שלה גם בארץ (חיפוש קצר הראה לי שהייתה מאוד פופולארית בתקופת עבר בירושלים אבל לפני זמני), אבל לא נורא… טוב לגלות עכשיו מאשר אף פעם.
כיף שאמנים מפרגנים לחברים שלהם, מביאים אותם למופעי חימום. זה חברויות שכיף לראות ביחסים על הבמה.

אני חושבת שמשהו נפתח אצלי יותר לכיוון השיר השלישי שהיא ביצעה. אולי זה בגלל הסאונד שלקח לו זמן להתעצב ולא כל כך היה בעדה בהתחלה. אבל זה הלך והסתדר ככל שההופעה המשיכה וזה שאב אותי פנימה לתוך המוזיקה שלה. התאורה האדומה שהייתה על הבמה תרמה לאווירה האפלה. יש לנטע קול זאבי ופצוע, וסאונד גיטרה שמחזיר אותי לתקופה אחרת, ומן המתבקש להשוות לענבל פרלמוטר.*

צילום פילם: גלעד בלושטיין

קול ייחודי שלא יצא לי להיתקל במשהו שמשתווה לו כבר כמה שנים.

פופ-ערפדי אקספירמנטלי אם ניתן להגדיר את זה כך. יש בה אופל, ויחד עם זאת תחושה נקייה בפריטות הגיטרה שלה. את אחד השירים שלה היא הקדישה לאחיה, שעבר פציעה ושבירת דיסק בצבא, ותיארה את הכעס שיש לה כלפי הצבא שעוד חזר להאשים אותו בפציעה שלו. יש בקול שלה כעס אמיתי כשהיא שרה. לנטע יש קול נמוך ונהמות שמשתחררות כשהיא שרה, וזה שואב ומהפנט.

היה רגע קטן ששווה לכתוב רק בשביל לזכור אותו – כששאלתי אותה לשמה. מי היא. כי אני לא מכירה. והתחיל סבב שמות בין כל האנשים בקהל (שהרחיק והתפתח גם למחלות מין באות הראשונה של השם שלנו, וכאן הסבב נקטע והמשכנו בהופעה).זה היה רגע פתוח ביננו ומשעשע.

בסוף ההופעה ניגשתי אליה לשאול על איך קרה החיבור בינה לבין רייסקינדר, שהוא הזמין אותה לבוא לנגן. היא אמרה שהיא הייתה הולכת לשמוע אותו מגיל 14, וזה הזכיר לי את עצמי. זה בדיוק הגיל שגם אני הכרתי אותו, בתקופת "האוגנדה" בירושלים (השלב הכי נכון להתחיל לשמוע אותו).מגניב איך חיבורים קורים לאורך השנים.

איור: נמרוד פרידמן


אחריה עלה רייסקינדר יחד עם גוטה מלך הגרוב (יובל גוטמן) על התופים.
חגגנו בהופעה את יציאת האי.פי החדש "מעמקי הזיכרון הקצר" בביצועים פסיכדליים חדשים.
בינתיים "אדם וחווה" שיר מתוך האי.פי שנטחן אצלי עם שורה שאני מזמזמת בלופ – "החיים מסריחים כשאדם וחווה מזדיינים". עד עכשיו יצא לי לשמוע את השיר הזה רק בהופעות.
בוצעו עוד שני שירים חדשים שבינתיים אפשר לשמוע אותם גם רק בהופעות – "מי אמר מה" ו"קזחסטן" ("להפחיד את שלמה ארצי זו מצווה" – שורה זהב) ואני כבר סקרנית לדעת מה הוא מתכנן לאלבום הבא עם שני השירים האלו שנשמעים מעולה עם ביטים מפחידים.
אני לא יודעת איך הוא עושה את זה אבל עם כמות ההופעות שלו אני שואלת את עצמי איך לעזאזל זה קורה??? יום לפני ירושלים, היום מחסן, מחר תל אביב, חיפה ואז הוא טס לצרפת… מטורף. הבנאדם מופיע כל כך הרבה, תמיד נשמע אחרת. כיף לתפוס אותו במקומות שונים, אבל הכי כיף לראות אותו  במחסן בעיניי. חוויה שלא משתווה למקומות אחרים.

* המילים האלו נכתבו לפני חודשיים, ומפורסמות עכשיו בתזמון מושלם יחד עם יציאת אלבום הבכורה של נטע שיצא ממש בשבועות האחרונים לו ניתן להקשיב בבנדקאמפ

.עדי סמריאס כותבת לעיתון "טיימאאוט" כתבה חשובה ורלוונטית על נטע ועל האלבום

הבנדקאמפ של "ממעמקי הזיכרון הקצר"

כתיבת תגובה